<h1>ארחות חיים הלכ' שבת סימן שי"ט</h1>
<h2>דף קכח:</h2>
כיצד היולדת שכורעת לילד משיתחיל הדם להיות שותת ומשתלד עד ג' ימים עושין לה כל צרכה ומחללין עליה את השבת אפי' אמרה איני צריכה. והר"ח והריא"ף ז"ל כתבו משיהיה הדם שותת ויורד ותשב על המשבר ומג' ועד ז' אם אמרה צריכה אני עושין ואם לאו אין עושין מז' ועד ל' אפי' אמרה צריכה אני אין מחללין עליה את השבת אבל עושין כל צרכה ע"י עכו"ם כשאר חולה שאין בו סכנה. ובשעה שצועקת בחבלי' מדליקין לה את הנר אם היא צריכה לו ואפי' היא סומא ואם היא צריכה לשמן כתב הר"י מקור' ז"ל שחברתה מביאה לה אך כל שינוי שיכולה לעשות עושה. וביאר הרמב"ם ז"ל כגון שתביא כלי תלוי בשערה ואם אי אפשר מביאה כדרכה.
